מפסיקה לנשום

מפסיקה לנשום

"הדבר הראשון שלמדתי מהטיפול הוא תמיד לשים לב לנשימה שלי. הנשימה שומרת על תפקוד טוב ותקין של הגוף. הנשימה מסמלת את החיים, ברגעים שאני מפסיקה לנשום אני למעשה מוותרת על החיים, ובעיקר על עצמי. ברגעים שקשה או כואב נשימה עמוקה וסדירה היא הכי חשובה, כמוה גם הרפיה מלאה של הגוף, בעזרת שתי אלה הגוף 'נכנע' ולא מתכווץ או מתנגד, ולומד לקבל שלא תמיד ניתן או צריך להיות במצב של שליטה.
הטיפול עזר לי ללמוד על עצמי שיש בי הרבה אש, והרבה רצון להשפיע ולחולל שינויים חיוביים בסביבתי גם ברמת הכלל וגם ברמת הפרט. הטיפול חיזק את ההבנה בתוכי שעל מנת להגשים את יעודיי, עליי להסכים לשחרר את העבר ואת ההגנות שהתפתחו בעקבותיו, ולהתחיל מנקודה חדשה בה אני מסלקת ממני כל מחשבה רעה, ואומרת לעצמי כי 'אני יכולה!'. בנוסף למדתי, במיוחד מתאונה קטנה שקרתה לי ממש לפני אחד הטיפולים (התזמון היה טוב, כך שישר אחרי המקרה יכולתי להירגע ולהסיק מסקנות חיוביות להמשך), שאסור לי לוותר על עצמי, ושעליי להימנע מלנסות רק לרצות אחרים. עליי להתעקש ולהלחם על מקומי, על אמונותיי, ולא להתבייש לבקש מה שאני רוצה או שמגיע לי, גם אם זה כרוך לפעמים בלהיות חוצפנית. הטיפול חיזק את אמונתי כי הגוף והנפש קשורים זה בזה, ושאין מחלה שאי אפשר לרפא, אפילו אם הרופאים אומרים אחרת.
מחר אני מתחילה דרך חדשה - צבא, ולוקחת איתי את הכלים הללו להמשך ולמעשה לכל החיים."
רעות בת 18 חיילת מחיפה
אליהו ספיר
2018-08-10T05:04:12+00:00
"הדבר הראשון שלמדתי מהטיפול הוא תמיד לשים לב לנשימה שלי. הנשימה שומרת על תפקוד טוב ותקין של הגוף. הנשימה מסמלת את החיים, ברגעים שאני מפסיקה לנשום אני למעשה מוותרת על החיים, ובעיקר על עצמי. ברגעים שקשה או כואב נשימה עמוקה וסדירה היא הכי חשובה, כמוה גם הרפיה מלאה של הגוף, בעזרת שתי אלה הגוף 'נכנע' ולא מתכווץ או מתנגד, ולומד לקבל שלא תמיד ניתן או צריך להיות במצב של שליטה.הטיפול עזר לי ללמוד על עצמי שיש בי הרבה אש, והרבה רצון להשפיע ולחולל שינויים חיוביים בסביבתי גם ברמת הכלל וגם ברמת הפרט. הטיפול חיזק את ההבנה בתוכי שעל מנת להגשים את יעודיי, עליי להסכים לשחרר את העבר ואת ההגנות שהתפתחו בעקבותיו, ולהתחיל מנקודה חדשה בה אני מסלקת ממני כל מחשבה רעה, ואומרת לעצמי כי 'אני יכולה!'. בנוסף למדתי, במיוחד מתאונה קטנה שקרתה לי ממש לפני אחד הטיפולים (התזמון היה טוב, כך שישר אחרי המקרה יכולתי להירגע ולהסיק מסקנות חיוביות להמשך), שאסור לי לוותר על עצמי, ושעליי להימנע מלנסות רק לרצות אחרים. עליי להתעקש ולהלחם על מקומי, על אמונותיי, ולא להתבייש לבקש מה שאני רוצה או שמגיע לי, גם אם זה כרוך לפעמים בלהיות חוצפנית. הטיפול חיזק את אמונתי כי הגוף והנפש קשורים זה בזה, ושאין מחלה שאי אפשר לרפא, אפילו אם הרופאים אומרים אחרת.מחר אני מתחילה דרך חדשה - צבא, ולוקחת איתי את הכלים הללו להמשך ולמעשה לכל החיים."רעות בת 18 חיילת מחיפה