להרים ידיים

"אני הרבה כותבת בימים האלה ויש לי הרבה זמן לחשוב.. וכמובן שעולות גם תובנות מהטיפול האחרון אצלך. מרגישה שהמציאות העכשוית היא עבורי חדר כושר לגמישות וחוסר וודאות.. מחייבת אותי להרפות אחיזה מכל מה שחשבתי שהוא הדבר הנכון בשבילי ו/או כל מה שתכננתי לעשות.. אני מרגישה שיש בניסיון הזה מהכל.. לפעמים זה טוב לי, מרגש ומסקרן ולפעמים זה מאתגר וכואב. לומדת להכיל הכל באהבה לעצמי. אני יודעת שהכל הכל לטובתי העליונה ויש לי ובי ריפוי גדול. תודה ענקית על החלק הגדול שלך בזה אני הגעתי אליך פסיק מבאמת להרים ידיים ולהתייאש. עם כל העבודה והתובנות העמוקות שלי על עצמי במשך השנים זה לא ניקה הכל בנקודה שבלב.. והייתי כמו בבור שחור ועמוק ולא ראיתי דרך לצאת. לא ידעתי איך להכיל הכל וחשבתי שאין דרך שבה אני יכולה להרגיש טוב, שמחה אמיתית ורוגע פנימי. זו החירות האמיתית שלי. היציאה שלי משיעבוד לגאולה, מכאב אינסופי שאף פעם לא היה לו סוף לדרך ותהליך של ריפוי שהוא הכי מדוייק ונכון לי. מרגש אותי שאני מתמסרת לדרך הזו יש לך לב טוב וגדול, עין רגישה שרואה את מה שנאמר מתחת למילים ויכולת לאבחן גם בלי שאני ממש אומרת משהו.. תחושת הביטחון שאני מרגישה בטיפול כל כך חשובה ומשמעותית עבורי ולא מובנת לי מאליה... תודה תודה תודה!! מאחלת לך ולמשפחה חג שמח ומשפחתי, חג של יציאה מהמצרים האישיים לחירות וגאולה אני מאחלת לך שהטוב והאהבה שאתה מפזר יחזור אליך בכפולות.. אמן!" רונית