כעס

"וואו!!! לא יודעת להסביר. אין לי מילים. רק תחושות. הגוף מרחף. חופשי. משוחרר. הכתפיים לא כואבות. הנפש משוחררת. למרות הבכי אני לא מרגישה מותשת. כן מרגישה מרוגשת. מחוברת. אהובה. אוהבת. בכיתי. צעקתי. נשמתי. כעסתי. דפקתי. התפרקתי. התחברתי. כאבתי. שנאתי. אהבתי. התרגשתי. פגשתי. פגשתי את עצמי. פגשתי את הילדה הקטנה שהייתי. חמלתי עליה. אהבתי אותה. הלכתי איתה יד ביד. כמו אחות גדולה שאוהבת ושומרת. עם הרבה אהבה. בקרבה מאוד גדולה. חום גדול ונעים שעבר ביננו. חום גדול ונעים שעטף אותנו. יכולתי להגיד לה "אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך!!!" ועכשיו אני אומרת לה - בואי נלך באומץ. בואי נלך בגבורה. בואי נלך בבריאות. בואי נלך עד הסוף. לא נפחד. אנחנו פה ביחד, חזקות ואמיצות. נחיה, נשמח, נעוף על בעלי ועל הילדים, נלך על זה, נהיה עצמנו, נוציא החוצה את כל מה שטמון בנו. ניתן לעצמנו אהבה ובשפע כי זה מגיע לנו!!!​" מ'