המתכון הבסיסי לקוח מחמתי היקרה, אמו של אליהו, כמובן שאצל חמתי הכמויות הן "בערך"… אנסה לשחזר מה עשיתי ולדייק עד כמה שאפשר….אבל היצרתיות מבורכת. (כמות של 25 – 30)
חומרים:
לבצק של הקובה:
- 2 כוסות סולת
- 1 כוס מים רגילים
- 1 כפית מלח
למילוי הצמחוני:
- מעט שמן זית
- 1 בצל גדול קצוץ דק
- 1.5 סלסלת פטריות שמפיניון חתוכות קטן
- 1 חופן פטרוזיליה קצוצה דק
- 0.5 כוס אגוזי מלך קצוצים גס
- תבלינים: מלח, פלפל לבן, כמון, אגוז מוסקט מגורד (לא אבקה)
למרק סלק:
- 1 בצל גדול חתוך לפרוסות
- 3 – 4 סלקים מקולפים, 2 חתוכים לקוביות בינוניות ו1 מגורד במגרדת גסה
- 5 שיני שום חתוכים לפרוסות (להוריד ולהוסיף לפי הטעם)
- 1 קופסה רסק עגבניות, אני השתמשתי ב260 גרם
- מיץ מלימון 1 גדול
- 2 כפות סוכר
- 0.5 צרור כוסברה קצוץ דק
- מים רגילים
- תבלינים: מלח, פלפל לבן, פפריקה מתוקה, כורכום
אופן ההכנה:
- הכנת הבצק: בקערה לערבב עם היד את הסולת, המים והמלח ולתת לזה לנוח כמה דקות כדי שהמים יספגו.
- בנתיים אפשר להכין את המילוי: במחבת רחבה לטגן עם שמן זית את הבצל על אש בינונית ואחרי כמה דקות להוסיף את הפטריות והשום ולהמשיך לטגן עוד כמה דקות, להוסיף את התיבול ולטגן עוד דקה ולהוריד מהאש. להוסיף את האגוזים והפטרוזיליה ולערבב. אפשר להניח במסננת מעל קערה על מנת לסנן מנוזלים שנשארו.
- לבדוק את הבצק: אם הוא נוזלי מידי להוסיף סולת ולהיפך אם הוא סמיך מידי ויבש להוסיף מים, התערובת צריכה להיות נוחה לעבודה. לכדרר ממנה כדורים בגודל של פינג פונג ולהניח על קרש/מגש. להכין קערה קטנה עם מים בצד וכל הזמן להרטיב את הידיים, לקחת כל כדור לפתוח אותו על כף יד אחת (לשטח לפיתה), לשים את המילוי ולסגור עם האצבעות כלפי מעלה, לגלגל מעט ולהחזיר לקרש, לתת לזה לנוח.
- להכין את המרק סלק: בסיר רחב ונמוך לטגן את הבצל במעט שמן זית עד שמזהיב קלות, להוסיף את הסלקים והשום ולהמשיך לטגן. להוסיף את הרסק עגבניות, מים עד גובה לפחות חצי מהסיר, מיץ לימון, סוכר ותבלינים ולתת לזה לרתוח כמה דקות. לטעום ולתקן תיבול לפי הטעם, אמור להיות קצת חמצמץ.
- בעדינות להוסיף את כדורי הקובה לסיר, הרוטב צריך לכסות כמעט את כל הכדורים (במידה וצריך ניתן להוסיף מים). לתת לזה להתבשל על אש גבוה 10 דקות ואז להמשיך על אש נמוכה עוד 20 דקות. להוציא קובה אחת ולטעום. 5 דקות לפני כיבוי האש להוסיף את הכוסברה למרק.
מומלץ להגיש עם אורז בסמטי.
בתאבון…
מיכל ספיר
